קיבוץ כפר מנחם
חסר רכיב

עלון מספר 160 - חנוכה התשסח, דצמבר 2007

05/12/2007
עלון מספר 160 - חנוכה התשסח, דצמבר 2007
בחודש נובמבר ירדו 145.6 מ"מ גשם
משולחן המזכיר

לחברים ולחברות שלום!

אתם כבר לא ילדים – בני 68 השנה. עוד רגע שבעים. במסכת אבות כתוב "בן שבעים לשיבה". מקובל במקומותינו, כי בגיל שבעים זכאי האדם לכבוד והדר על כי הגיע לגיל זה ולא משנים מעשיו. בכפר מנחם,  למרות גילנו אנחנו על סף פתיחה חדשה של  התהוות קהילתית משמעותית ועיקרה התהוות של ישוב אחד גדול משמעותית בעל הרבה גוונים אנושיים.

ישוב זה שומה עליו,  כי ילמד מקיבוץ כפר מנחם, כיצד התנהל כל השנים על בסיס של כבוד הדדי, עזרה הדדית, ערכים ונורמות. כל אלו אפשרו להגיע לגיל זה, תוך תחושה של הצלחה וגאווה ורצון לגדול ולהתפתח, למרות הגיל.

יום הולדת שמח לכולנו.

 

שיחת קיבוץ - נושאים לשיחות הקיבוץ הקרובות:

1.      הסבר,  דיון וקבלת החלטות על מעבר לשיטת חיוב הנסיעות בצי הרכב הקיבוצי  ע"פ מפתח של זמן ומרחק.

2.      קליטת בנים – אשרור עקרוני להמשך המהלך לקליטת בנים לחברות.

3.      תקציב אישי – הסבר, דיון וקבלת החלטות לגבי מעבר התקציב האישי לניהול בבנקים.

4.      אישור תוכנית עבודה 2008 קהילה ומשק.

5.      אישור סל השירותים ותקציב 2008.

6.      אישור מבנה ארגוני חדש למשק ולקהילה.

מלאכה רבה עומדת לפנינו בתקופה הקרובה אני בטוח, שבסבלנות, שיתוף וכבוד נצלח  את כל הדיונים ונקבל את ההחלטות הנכונות לקידום כל אחד ואחת במשפחתו בפרט ואת הקהילה כולה בכלל.

 

מזכירות -

המזכירות אישרה למש"א דחייה בבחירת בעלי תפקידים שסיימו את הקדנציה עד להשלמת אישור המבנה הארגוני. זאת מתוך רצון כן ואמיתי לאפשר לציבור דיון רציני ויסודי על מהות המשרות טרם בחירתן.

המזכירות דנה במטרותיה לקראת שנת העבודה 2008. נושאים אלו צריכים להיות  על דעת המזכירות במרכז העשייה בשנת העבודה הקרובה.

l     סיום תהליך מבנה ארגוני.

l     דיון ברמת הערבות ההדדית – אישור סל שירותיים חדש.

l     הקמת הישות המוניצפאלית- ניהולית המשותפת לכלל התושבים בכפר מנחם.

l     הפרדת תקציב הקהילה, לשלושה מרכיבים: ערבות הדדית , מוניציפאלי ועסקי הקהילה.

l     איזון תקציבי.

l     נוהל קיבוצי מקיף לגבי  שכר ותנאים נלווים לעובדי הפנים.

l     טיפול בשינוי התקנון המתחייבים מההחלטות שלנו בשנים האחרונות.

l     סיום תהליך שיוך דירות ויישומו.

l     המשך תהליך קליטת בנים.

l     יעוד התמורות – קבלת החלטות.

l     שיקום תשתיות הישוב הישן.

l     שיפור אקולוגי.

 

מטרות אלו יבואו להסבר ודיון בשיחת הקיבוץ.

 

בחירות למוא"ז יואב –תוצאות ההצבעה בכפר מנחם מעידות על אמון ותמיכה מלאה, שהציבור נתן לרני טריינין ועובדי המועצה ועל כך ברכותיי.

רני נבחר לקדנציה נוספת בה יחתור למימוש חזון המועצה ותושביה -  " מרחב יואב שואף להיות דוגמא ומופת של איכות חיים מודרנית, הנשענת על תעשייה מתוחכמת, תיירות מפותחת וחקלאות מודרנית - תוך שמירה על נוף כפרי ובניה צמודת קרקע". אנו תקווה כי בעשייה זו למען כל תושבי המועצה, ראש המועצה וצוותו ימשיכו להקדיש משאבי - זמן, ניהול ותקציב לישובים הנמצאים במהלך של  מהפך דמוגראפי משמעותי להם ולמועצה. בהצלחה לרני, לעובדי המועצה ולכל תושביה.

 

בימים אלו אנו חוגגים את חג החנוכה - על כן אסיים במילותיו של הרב קוק -

צריך שכל איש ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר,
ואין נרו שלו כנר חברו ואין איש שאין לו נר.
וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים,
להדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו!

 

חג שמח

מזל טוב

זיו מצליח

מזכיר

 

 

 

פינת מש"א

הבהרה: תורנות ערב שישי בחדר האוכל –התשלום הוא למשמרת.

בלהה

 

 

מערכות החינוך מתמודדות עם תהליכי שינוי

 

אוכמה אבירם הקימה וניהלה את מחלקת החינוך של המועצה במשך 17 שנה.

בספטמבר שנה זו סיימה את תפקידה בניהול מחלקת החינוך והיא ממשיכה, במשרה חלקית, בניהול מדור הגיל הרך במועצה. (תפקיד חדש שנבנה בעקבות ניתוח מבנה מחלקת החינוך במועצה והתאמתו לתהליכי הגידול של המועצה.)

 

ניהול מחלקת החינוך היה תפקיד מגוון שאוכמה הקימה מהמסד.

התפקיד כלל  קשר ושיתופי פעולה עם תושבים וישובים, עם כל המסגרות החינוכיות הפועלות בישובים ובמועצה (מעונות, גני ילדים ובתי ספר), עם בתי ספר ומסגרות חינוכיות חיצוניות, הקולטות תלמידי מועצה וכמובן קשר עם משרדי ממשלה, מוסדות להשכלה גבוהה וגורמים חיצונים נוספים. (תנועה קיבוצית,  קרנות, מפעלים יועצים וארגונים התומכים בפרויקטים חינוכים וכו').

על פי תפישתה, מנהל מחלקת חינוך אמור לגשר בין החלקים הארגוניים של התפקיד לבין היותו איש מקצוע המציג תפישות חינוכיות, מבוססות על ידע וניסיון ומהווה משאב ללמידה והעשרה בעזרתו ובעזרת גורמים מקצועיים נוספים הפועלים בסביבה.

תפישה זו חייבה גישור בין פעולות שגרה יומיומיות  כמו מעקב תקציבי, קשר עם נהגים בהסעות התלמידים, מתן מענה לצרכים פרטנים של תלמידים והורים, תמיכה בבעלי תפקידים ועוד  לבין חשיבה, יוזמה וביצוע של פרויקטים חדשים, גיוס משאבים, הובלת תהליכים, והתאמת ה"שטח" לשינוים הרבים העוברים על ישובי המועצה.

אחד התהליכים המשמעותיים בתקופת עבודתה של אוכמה היה הקמת בית הספר היסודי של המועצה "שדות יואב".

לדעתה של אוכמה, הקמת בית הספר היסודי המשותף היתה נקודת מפנה בתפישת התושבים את המועצה.  המפגש של ילדי המועצה והוריהם, מושבים וקיבוצים, במסגרת חינוכית אחת, היווה כור היתוך, לתחושת היחד והשותפות של כל מי ששייך למועצה האזורית יואב.

עם סיום תפקידה נפגשתי עם אוכמה לשיחה. שיחתנו התמקדה בהשפעת השינויים בקיבוצים על מערכות החינוך במועצה ובישובים ועל מקומה של המועצה ומעורבותה בתהליכים אלה.

אוכמה פרשה קונספציה מנוסחת על דרכי עבודה במציאות המשתנה.

אני מביאה את דבריה:

תהליכי השינוי בתפישת מערכת החינוך הקיבוצית אינם תהליכים של העשור האחרון וגם לא עשרים השנים האחרונות. מי שעוקב יכול לראות שלאורך כל השנים התקיימו שינויים, אולי לא שינויים חדים, כמו שתופשים את המעבר ללינה המשפחתית, אבל היו שינויים, וחלקם מהותיים.

תהליכי ההפרטה יחד עם תהליכי ההרחבה ופתיחת הקיבוץ למגוון תושבים זירז תהליכים והשפיע במיוחד לדעתי, בשני היבטים:

א.בפני הורים נפתחו אלטרנטיבות לבחירה. למרות, שלא הכל ניתן לבחירה –

   האפשריות התרחבו, במיוחד בתחום הגיל הרך ובמסגרות החינוך הבלתי פורמלי.

ב. נקודת הכובד בתפישה החינוכית עברה מההתייחסות לכלל (קבוצה חינוכית /קיבוץ) אל הפרט, הילד והוריו.

על רקע שינויים אלה מערכת החינוך נדרשת היום לתת מענה מגוון ומותאם לצרכים השונים, תוך שמירה על איכותה ועל עקרונות הליבה, שעושים אותה  טובה ומיוחדת. רק כך ההורים ימשיכו לבחור בה, כמענה הטוב ביותר לילדיהם.

 

כקהילה, חשוב מאוד שנבין, שהשפעתם של המהלכים האלה אינה מסתיימת בתוך המשפחה. לתהליכים המתוארים השפעה על הקהילה כולה, במיוחד בתחום הגיל הרך והחינוך הבלתי פורמלי ("גבע") אבל גם בבתי הספר . (לדוגמא:השתייכותו או אי השתייכותו של ילד/נער למסגרת החינוכית בקיבוץ, בשעות של אחרי בית הספר, אינה ענין טכני. לעובדה זו יש משמעויות רבות, שלחלקן אנו כבר מודעים ומנסים לתת מענה, אבל ברור שזו  רק התחלת הדרך....

הכרחי, שנחשוב מראש על מציאות כזו ונדע לתת מענה, שיבטיח שמירה על איכות חיינו כקהילה.

 

המועצה ככלל ומחלקת החינוך, מההיבט שלה, מנסים ליזום מהלכים ולסייע בהערכות לקראת המציאות המשתנה.

בתחום החינוך אנו מציעים, מעורבות בצוותים הישוביים העוסקים בהרחבות, סיוע בניתוח והבנת השפעתם של השינויים על מערכת החינוך ובחשיבה על דרכים להתאמת המסגרות החינוכיות היישוביות (גיל רך וחינוך בלתי פורמאלי) למציאות החדשה. ברשותנו מאגרי ידע וניסיון מצטבר וכמו-כן משאבים כספיים, שגם אם אינם מיליונים, יש בהם כדי לעזור.

במקביל לחשיבה העתידית (אסטרטגיה),  אנחנו עוסקים גם ביום-יום ומקיימים קבוצות עמיתים לבעלי תפקידים בקיבוצים(רכזי חינוך, רכזות גיל רך, מדריכים חברתיים). קבוצות אלה נפגשות באופן קבוע כקבוצות ללמידה, העשרה ותמיכה.

 

בכפר מנחם נבנה תהליך בהשתתפות המועצה, שמטרתו, הגדרת החזון החינוכי של כפר-מנחם על מגוון תושביה, בנית מבנה ניהולי מותאם לחזון והגדרת היעדים, שיאפשרו להגשימו. התהליך נמצא בעיצומו ואני מאמינה, שישרת את כולנו.

כתפישה, אני חושבת, שנכון לבסס בכל ישוב מערכת חינוך לכל ילדי הישוב, מגילאי לידה עד סוף י"ב. בראש המערכת חשוב שיעמוד/תעמוד מנהל/ת בעל/ת הכשרה מקצועית מתאימה, כאשר לכל אחת מחטיבות הגיל (גיל רך, יסודי, ותיכון) יהיה רכז (היקפי המשרה יקבעו על פי הצורך ובהתאם למספרי הילדים).

הנהלת החינוך של הקיבוץ צריכה להיות מורכבת, לדעתי, מהצוות החינוכי הנ"ל, נציג מהמזכירות (הנהלת הקהילה) ואדם המצוי בתחום הכלכלה.

מבנה כזה יאפשר ראיה הוליסטית של התהליך החינוכי (רצף חינוכי של כל חטיבות הגיל) וחיבור אמיתי של החינוך אל הנהלת הקיבוץ.

מערכת החינוך היא מערכת חשובה ביותר והכרחי שניתן את הדעת איך לבנות אותה כך, שתתן את המענה הטוב ביותר שביכולתנו, כקהילה לתת.

 

בסיום נשאלה אוכמה ממה נהנתה בעבודה?

וזו תשובתה –תפקיד מנהל מחלקת חינוך הוא תפקיד מגוון מאוד, מאתגר ומעשיר.

אהבתי מאוד את העצמאות שניתנה לי ליזום ולהוביל תהליכים, להביא תוכניות חינוכיות חדשות למערכת, לשכנע מפעלים ויזמים לסייע בביצוע פרויקטים בבתי הספר ובגנים. זו הרגשה נהדרת לבוא עם רעיון חדש ולראות כיצד הוא קורם עור וגידים ונהייה לחלק משגרת החיים. האפשרות שניתנה לי, לתרום למערכות החינוך ולהשפיע על העשייה העשירה אותי מאוד.

אהבתי את העבודה במועצה, את תחושת השותפות והעזרה בין בעלי התפקידים השונים במחלקות השונות, את היותי חלק מצוות, שבמקרים רבים, היה צוות מוביל בהיבט הארצי.

אהבתי מאוד את הקשר הבלתי אמצעי עם אנשי החינוך שלנו בשטח!!!

במשפט אחד - זכיתי למלא תפקיד מרתק.

כרגע פני לשני כיוונים:

א.בניה וביסוס מדור הגיל הרך במועצה. אני רואה קשר ישיר בין איכות מערכת  

   הגיל הרך במועצה ובישובים להצלחתו של  תהליך הקליטה של התושבים חדשים.   

   טיפוח מערכות הגיל הרך = טיפוח הישובים.

ב. העשרה, למידה ועיסוק בתחומים חדשים-ישנים שעכשיו אני מאמינה שימצא

   להם הזמן הראוי.

סכום בקור צוות היגוי של התנועה

 

בביקור השתתפו גברי ברגיל (מזכיר התנועה), איציק עוז (מלווה חברתי), יזהר יערי (מלווה כלכלי). ניב ויזל (צמיחה דמוגרפית) ועמרי כנען.

בפתח הביקור, ערכו האורחים תצפית מאזור בריכת מקורות בהדרכת אבי בן צבי, איצלה, זיו, יחיעם ויענקלה.

בתצפית, ניכר מאוד מיקומו המרכזי של כפר מנחם, בין אשקלון תל אביב וירושלים, בקרבת כביש 6 ומסילת הרכבת לקרית גת.

כן, נראו גם ההרחבה ואזור הספורט החדש.

נצפו גם, השטחים המופקעים (זמנית וקבוע) ע"י המנהל.

לאחר מכן, נערך מפגש במועדון, בהשתתפות בעלי תפקידים וחברים.

בעלי התפקידים הציגו את המתרחש בקיבוץ, את הבעיות והציפיות לעזרת התנועה.

זיו פתח והציג (בעזרת מצגת) את תהליכי השינוי המתרחשים בקיבוץ- מעבר לרשת בטחון, שיוך הון, שיוך דירות והרחבה. כן תאר את המערכת הקהילתית והשירותים בקיבוץ, המספק את כל צרכי החברים.

יענקלה תאר את הסדרי הביטוח, שהקיבוץ מספק (פנסיות, ביטוח אבדן כושר עבודה, בטוח סיעודי, בטוח קטסטרופות, קרן השתלמות וקרן לבעלי צרכים מיוחדים).

איצלה תאר את הטיפול בשיוך דירות ובתשתיות וביקש עזרה מהתנועה במערכת היחסים עם ממ"י (מנהל מקרקעי ישראל) וכן בטיפול בנושאים הקשורים בשדרוג התשתיות ואבטחת אופציות הגידול של היושב.

יחיעם תאר את מפעל המתכת.

אבי תאר את המשק וביקש את עזרת התנועה בטיפול במערכת היחסים עם ממ"י.

גברי ברגיל ענה והבטיח, שינסו לעזור במערכת היחסים עם ממ"י. התנועה תנסה לעזור גם בשדרוג התשתיות ואבטחת אופציית הגידול של הישוב (גברי הבהיר, כי אנשי התנועה מצליחים לעזור בתחומים אלו רק בחלק מהקיבוצים)

יגאל ברק העלה את ההתחייבות של התנועה לפצות את קיבוצי ההטלות, על חלק מהחוב התנועתי, שהוטל עליהם בעבר.

גברי ברגיל פרט בנושא ההטלות, הוא מכיר בחוב התנועה לכפר מנחם. הוא הציע למנות צוות שיגשר בין מזכירות התנועה לבין כפר מנחם ולסגור את הנושא עד סוף הקדנציה שלו כמזכיר.

יעד ציין, כי החוב החיצוני של הקיבוץ הולך ומצטמצם, אך החוב הפנימי לחברים גדול ומטפלים בבעיה.

לאחר מכן דברו חברי צוות ההיגוי.

כולם התרשמו מהאווירה והעשייה בקיבוץ.

והוסיפו מספר הארות:

·        יש צורך להצמיח את הקיבוץ, לפתח חזון לקיבוץ ולטפל בקליטת בנים.

·        יש צורך להבין לעומק, את משמעות ההרחבה וההשלכות של קיום הוועד המקומי (היום ובעתיד) על תפקוד הקהילה.

·        החוב הפנימי לחברים מהווה פצצת זמן ויש לטפל בו, ע"י הוצאת תקציבי החברים לבנקים.

 

גברי ברגיל סיכם את הביקור וציין, כי בכפר מנחם נעשית עבודה גדולה ורחבה ויש תחושה טובה של בצוע נכון. כאמור, הוא הכיר בחוב התנועתי לכפר מנחם והציע הקמת צוות גישור בין הקיבוץ והתנועה.

לדבריו, לא די בהרחבה ויש צורך לקלוט בנים.

יש טיפול תנועתי ביחסים בין ההרחבה והקיבוץ וביחסי הוועד המקומי – הקהילה והמועצה.

גברי ציין כי במהלך השנה הקרובה נטפל גם בקרקעות, בשיוך הדירות ובתנובה.

לגבי העסקה עם תנובה, ציין גברי, כי העסקה טרם נסגרה והיא תיסגר (כנראה) בסוף נובמבר ותאיץ פתרון הסדרי חובות והסרת שעבודים. לדבריו, הטבת המס הגלומה בעסקה שווה כמה עשרות מיליוני שקלים וזהו מנוף לצמיחה.

גברי ציין גם, כי מחפשים דרכים להמשיך את הפעילות הציבורית של התנועה והמקורות המוצעים לכך הם מיסים דיפרנציאלים מהקיבוצים ואחוזים מרווחי הארגונים הכלכליים.

סכום נושאים לטיפול:

1.      בעיות עם ממ"י שמושים חורגים, טיפול בנושא הקרקעות.

2.      התחלת טיפול בנושא תוספת מגרשים מעבר ל- 400.

3.      טיפול בגישור בנושא ההטלות (חוב התנועה לקיבוץ).

4.      התייחסות מיוחדת לקליטת בנים לחברות.

סיכם את הביקור יזהר יערי.

 

הביאה לדפוס: יהודית אפרתי.

  

 

 

 

 

בשולי בחירות למועצה אזורית יואב

 

 

כידוע לכולנו הסתיימו הבחירות למועצה אזורית יואב בניצחון רני טריינין.

 

כמה הערות

נראה לי, שבכפר מנחם הצלחנו לעורר ויכוח ושיחה סביב תפקודו של רני טריינין וכל חברי המועצה.

 

תקווה לעתיד

1.      אני מקווה, שסוף סוף תיפתר בעיית ההשקעה באבטחת כיבוי שרפות בבית הבנים.

2.      שטח המוזיאון יעבור לרשות כפר מנחם.

3.      שיפורים ברמת החינוך –בעיקר בבית הספר "שדות יואב".

4.      תקווה, שסוף סוף צומת מסמיה תיגאל משמימונה והשטח יוסב לאזור מסחרי סואן. נקודה זו צוינה כאבן נגף בפעילות ראש המועצה.

 

הערה אישית

לקחתי על עצמי להביא את מר כנפי לקיבוץ, מעשה זה עורר התנגדות בקרב חלק מהחברים. אני מקווה, שהבאתו גרמה לוויכוח ואינפורמציה, שאלמלא היינו מביאים אותו הייתה מוסתרת מאיתנו. כמו כן עלי לציין שלא קיבלתי שום תקבול (כסף) ממר כנפי.

 

יזהר זלינגר

 

סיכום הבחירות המוניציפאליות

ידענו מערכת בחירות בסגנון שלא הכרנו במקומותינו.

אבל 85% מתושבי המועצה בחרו שלא ללכת אחרי מקסמי שווא והבטחות חסרות שחר והסתכלו גם על החלק המלא של הכוס ובחרו ברני טריינין המוביל מועצה מצטיינת בתחומי החינוך, התרבות והחברה עם דאגה לכל המגזרים.

 

דודו שור

(בשם הצוות שתמך ברני)

צוות צמיחה דמוגרפית שוקד על ברור דרכי הקליטה בקיבוץ המשתנה.

הצוות החליט על 5 מטרות לעבודתו:

א.     קליטת בנים לחברות.

ב.      מתן אפשרות אטרקטיבית לדור ההמשך להצטרף ולחיות בקיבוץ כחברים.

ג.       מתן אפשרות הוגנת לבתי אב לקליטת בניהם כחברים.

ד.      שמירה על קיבוץ, שבו החברים מהווים רוב מספרי.

ה.     "החברים החדשים" יידרשו לשלם את העלויות הישירות והעקיפות בגין קליטתם.

לאורך השנה האחרונה הצוות היה עסוק בגיבוש תוכנית שתממש מטרות אלו.

הנושא עומד להגיע לדיון בשיחת קיבוץ

כיריית פתיחה למהלך ציבורי של דיון מקיף בנושא, מוצגות עמדותיהם של רינה קרן ושלומי גרבר.

חברים מוזמנים להציג עמדותיהם ולנסח את שאלותיהם

 

 

יש להגדיל ולהצעיר את אוכלוסיית הקיבוץ בבנים בעלי סטטוס דומה.

 

רינה קרן היא רכזת הצוות לדיאלוג עם הבנים ואלו דבריה על דרך הקליטה הרצויה:

 

אני רואה חשיבות גדולה בצמיחה דמוגרפית של הקהילה בקיבוץ. זו צריכה להיות המשימה הראשונה שניקח על עצמנו בשנה הקרובה.

נראה לי חשוב, להגדיל ולהצעיר את אוכלוסיית הקיבוץ. קל וחומר, כשההרחבה מתאכלסת. לדעתי, יש חשיבות שהאוכלוסייה של הקיבוץ, לא תהיה פחותה בגודלה, מאוכלוסיית ההרחבה ונשמור על איזון.

אני חושבת, שהאוכלוסייה הראשונה אותה אנו צריכים לקלוט, זו אוכלוסיית בני הקיבוץ. הם מדברים בשפה שלנו וחושבים באותם קודים.

אני חושבת, שהיום לאחר כל השינויים שהקיבוץ עבר, אנחנו כולנו "חברים חדשים" ואנחנו אמורים לקלוט את הבנים –נקלטים באותו סטאטוס של חבר חדש.

אני חושבת, שקליטה במתכונת זו, לא תפגע בנו (בחברים, שחיים פה), היות ואנחנו נמצאים לאחר כל המהלכים שהבטיחו את זכויותינו בדירות ובנכסים. החברים החדשים שיקלטו, יקבלו את כל הזכויות, עפ"י המגיע להם ועפ"י הוותק.

יש חשיבות גדולה, שכל האוכלוסייה שגרה כאן תהיה בעלת סטאטוס דומה. כדי להבטיח חיי קהילה טובים מתבקשת הומוגניות מבחינת סטאטוס, כי מעמדות שונים הם מתכון לאי נחת וסכסוכים.

אני מצפה שהקיבוץ יאשרר בזמן הקרוב את מהלך הקליטה ונתחיל בו ובהצערת הקיבוץ.

אני מאמינה שהקהילה תדע להעביר מסרים חיוביים לבנים ורבים מבין הבנים ירצו להצטרף אלינו ולחיות איתנו יחד, כמו שקורה בהרבה קיבוצים.

 

הביאה לדפוס: יהודית אפרתי.

 

יש היום אפשרות לקליטה – אחרת.

 

 

הקליטה בקיבוץ צריך להתבסס כיום על המבנה החברתי והשותפות בו, ולא על התלות הכלכלית – עידן, כל אחד לפי יכולתו כל אחד לפי צרכיו ( צריחותיו ).

 

יש למצוא נתיב לבנים שרק יוצאים לדרכם בעולם – ו"רק כוח עבודתם במותניהם", לכן אין להם ברגע זה יכולת כלכלית ולכן הם נדרשים להתחייבות אם רוצים בעלות על רכוש לעצמם – דירה לדוגמא.

ובמקביל נתיב לבנים שרכשו כבר עצמאות כלכלית ורוצים להצטרף רק לרקמה החברתית ולא הכלכלית, ולוותר על  "כל הזכויות וכל החובות".

 

האפשרות לקליטה לחברות על בסיס מלוא הזכויות מלוא החובות – "כמו פעם", כבר איננה קיימת. היום, לאחר התהליכים שעברנו – חלקם לגבי "עומק" המחויבות המוטלת על החבר ( חובת ההתפרנסות, העברת כל ההכנסות וכ"ו )  וחלקם בנוגע לחלוקת הנכסים והזכויות - עפ"י הוותק שנצבר, אנחנו חברה אחרת ובהתאם חל גם שינוי במהות הקליטה.

בעבר, אדם שנקלט בקיבוץ, היה עוד באותו היום בו התקבל שווה זכויות, לחבר שחי 50 שנה בקיבוץ וכאן כל רכושו.  למעט: דמי עזיבה, דיור, נסיעות לחו"ל וסעיפים נוספים שניתנו ע"פ וותק.

היום, מותר לנו – ורצוי , להתנות את ההצטרפות לקהילה החברתית לא רק בתרומה של הנקלט וברצון החברה לקלוט אותו אלא גם ברכישה פיזית של הנכסים – חלקם בעין (נכסים פיזיים) וחלקם ברוח (מערכת חינוך, ערכים ועוד), שהנקלט רוצה ושואף להיות שותף בהם.  כך זה בכל מקום בעולם, בהצטרפות לחברה, לקבוצה, או לקהילה – ונכון להתאים זאת גם בביתנו הקיבוצי.

 

גם הנקלטים אינם רוצים את החובות המתלוות לזכויות של חבר הקיבוץ והחופש חשוב להם מאוד.

מהות הקליטה היא הצטרפות לקהילה חברתית ולא לקהילה עסקית, בהתאם תשלום דמי ההשתתפות – מיסים, נועדו לאחזקת האדמיניסטרציה והפעילות החברתית.

בהתאם הקליטה לא תכלול את המיסוי לעזרה ההדדית-רשת הביטחון (עפ"י החוברת הכחולה) ולא תכלול את שימושי מסי הקהילה- 50% חינוך, 80% בריאות וכ"ו.

 

יש להמשיך ולהרחיב את הקליטה על בסיס דמוגראפי לטובת חברה שוקקת חיים ובריאה ולנהל את המערכות הכלכליות – של הקיבוץ, של הקהילה בהפרדה המרבית האפשרית,  לטובת מי שבוחר לחיות כאן.

כך כ"א יוכל לבחור היכן הוא רוצה להיות שותף – ובבחירתו תתבטא באופן ברור זיקתו, חובותיו ועצמאותו.

 

שלומי גרבר

קליטה בקיבוץ בראי הספרות

 

לספרייה יגיע בקרוב ספר שיצא השנה בשם "אחד מכולם". הספר נכתב ע"י סופי בן ארצי, שעלתה לארץ בגיל שמונה מרומניה, למעברה בבת-ים. משם עברה עם משפחתה ליפו. שנים רבות היתה חברת קיבוץ "הגושרים", ומשנת 1995 היא מתגוררת במטולה.

היא בעלת תואר ראשון ושני בהיסטוריה ובימים אלה היא מסיימת את כתיבת הדוקטורט, העוסק ביחסו של הפרט לקליטת שורדי השואה בקיבוצים.

ספרה "אחד מכולם" מספר את סיפורם של 131 ילדי גיטו קובנה, ששרדו בזכות החברות והעזרה ההדדית. הוא מסופר מפי דני, שעלה ארצה בסיום מלחמת העולם השניה, ונקלט בקיבוץ. הסיפור, המתמקד בתהליך קליטתו, מבוסס על עדותו של משה קרביץ, אחד מילדי קובנה, שעלה אף הוא לארץ בתום המלחמה. זהו גם סיפורם של הצברים הקולטים את שורדי השואה, אך אינם יכולים להבין כלל את מה שעברו הנערים והנערות.

הספר יצא לאור בסדרת "צעירים", בהוצאת "הקיבוץ המאוחד". הוא מיועד לבני נוער, אך גם חברים יוכלו למצוא בו עניין.   פוריה.        

זיכרונות מחנוכה / סביבון סוב סוב סוב

 

הגיל מתקדם והשנים חולפות מהר. העתיד לא מבטיח "אקשן" רב. הרשות נתונה ללכת לאור הזיכרונות...

תמיד אהבתי יותר את התכונה לחג מאשר החג עצמו, שעובר מהר כל כך.

עבדתי 25 שנים בחינוך וזה כמובן כלל גם את ההכנות לחגי ישראל. הייתי חברה במקהלה המפורסמת שלנו וכך לקראת ימי חג ומועד, תמיד הייתי שותפה בהכנות. וזה עשה לי את החג!!!

בשנים האחרונות החג הוגש לי על מגש וזה כבר לא זה...

חנוכה מתקרב ואני נזכרת בימי חנוכה שעברו.

הייתי ילדה בגרמניה, הורי היגרו מפולניה, מיד לאחר חתונתם כדי למצוא חיים טובים יותר בגרמניה. אנחנו הילדים נולדנו וגדלנו בגרמניה. היינו אוסט–יודן ולכן אבא לא התפלל בבית הכנסת הגדול והמפואר בעירנו אלא ב"שייל" קטן עם מנין של מהגרים כמוהו. אבא היה כהן והבנים קיבלו חינוך דתי לצד הלימוד הפורמאלי בבית הספר. בנות לא נחשבו כלל, לכן לעולם גם לא סופר לי כלום על החגים, מקורם וסמלי החג. (דווקא על פסחא וחג המולד ידעתי הרבה דרך בית הספר). בשבילי חנוכה היה חנוכייה דולקת וריח של לביבות...

בעירנו לא היה בית ספר עברי, או יהודי כי הווסטיודן לא רצו בכך. בכיתתי בבית הספר היו עוד שתי נערות יהודיות והן סיפרו לי שביקרו עם ההורים בבית הכנסת הגדול ושם היו שירים וליווי מוסיקלי . קנאתי בהן מאוד!

זכור לי, כאילו, שחנוכה היה תמיד קרוב מאוד לחג המולד של הגויים והייתה בעיר אוירה מאוד מיוחדת- רחובות מוארים, חלונות ראווה מקושטים, היה איזה קסם משהו מאוד ממכר ומכשף.

ברחוב מכרו תפוחי עץ מכוסים בסוכר רותח. אהבתי מאוד את התקופה הזאת, הריחות ורשרושי ניר הכסף. נקודות המכירה של עצי אשוח הגדולים כבשו את ליבי, היו גם עוגיות מיוחדות "לייבקוכן" מבצק מיוחד. אמא הרשתה לנו להיכנס לחדרה של עוזרת הבית, שגרה איתנו ושם היה גם עץ אשוח יפה ומקושט.

אנחנו הבאנו לה מתנה, היא הכינה בשבילנו מתנות ארוזות מתחת לעץ.

חשבתי, ולא אמרתי, שהייתי מעדיפה להיות נוצריה עם חג המולד במקום יהודיה עם חנוכיה.

 

גדלתי והצטרפתי לתנועה ושם כמובן חגגנו את חנוכה בקן ברוב פאר עם הצגות.

עברו שנים ואני כבר בארץ בקיבוץ אלגביש. אנחנו מכינים הצגה גדולה שמשה ישראל ז"ל כתב ואצה ז"ל 0אבא של גרשון) ביים. בערב החג חיכינו למאיר אלעזרי ז"ל שיצא עם החמור ולא הגיע, הוא השחקן הראשי אבל הוא היה גם גפיר והוא חזר שתוי ממפגש עם האנגלים. אני כבר לא זוכרת כיצד הסתיים הכל וכבר אין את מי לשאול, אבל היה שמח. היה חג והיינו צעירים ועליזים.

 

אנחנו כבר בכפר מנחם. אני עובדת בבית הילדים ואנו מתכוננים לחג, יחד עם השישייה שלי ואח"כ בגן. אנחנו גוזרים וצובעים כדים וסביבונים ומקשטים ובונים חנוכיות מאיצטרובלים, מכפתורים ומשאריות מהנגריה וממפעל המתכת. אנחנו מספרות על המכבים ועל נס כד השמן ובבתי ילדים אחרים מטפלות, או גננות אחרות עושות את אותו הדבר עם הילדים הפרטיים שלי.

לא חגגנו בבית, החינוך וגם החגים היו שיכים למחנכים וחברת הילדים.

אני זוכרת, מסיבת חנוכה בחברה גדולה, בת חמש כתות ושנים מילדי בתוכה, אורה ושמחה. כולנו יחד במסיבה מוקפים חנוכיות דולקות (מעשי ידי הילדים).

 פתאום אני רואה איך נדלקת חולצה לבנה אחת ואני לא מספיקה לצעוק וכבר אמציה תופס את הילד חזק ומוריד לו את החולצה (הילד היה יוני בני).

 

ושוב ימי חנוכה והמשפחה כבר גדולה. שמונה נכדים גדלים לידי בכפר מנחם. ערב חג וכולם הלכו לתהלוכת הלפידים. אני במטבח ומטגנת לביבות ואופה סופגניות, כי לא כולם אוהבים את אותו הדבר... עוד מעט יבואו וגם יקבלו מתנות. ללירון, שכבר התגייס ונמצא בבסיס קרוב אני שולחת 50 סופגניות, כי כל הכבוד לצה"ל. מזל שיש לי עוד שלושה נכדים קטנים ואני מדליקה נרות בביתם של דורית ויוני ביבנה העיר.

עוד כמה שנים, נכדתי לוקחת אצלי חנוכייה, כדי להדליק אותה בחדרה הפרטי, יחד עם החבר החייל. היום כולם גדולים ובחנוכה לפני שנה הדלקתי את החנוכייה שלי לבדי בביתי. לא הייתי עצובה כי ידעתי שלכולם טוב ולכולם יש בית ואני מקווה שגם חנוכיה.

טוב לי ואני מצפה שעוד שנים מספר אוכל להדליק נרות חנוכה.

 

אסתר מנדל

 

 

 

 

חלופי גברי במערכת הבריאות והרווחה

 

ז'וז'י סיימה שנים רבות של פעילות תובענית בתחום הבריאות והרווחה בדאגה לכלל אוכלוסיית הקיבוץ. היא עבדה סביב השעון וטפלה בהיבטים רבים של המערכת. מרבית התקופה ריכזה וניהלה את מערכת הבריאות והשתדלה למצוא פתרונות לצרכים תוך שמירה על מסגרת התקציב.

ז'וז'י ניהלה את המערכת בעת המעבר לרשת בטחון ושמרה על חיוניות ואיזונים בתקופת הסתגלות זו.

ז'וז'י תמשיך ותטפל בבית הדר והקשורים לו.

לז'וז'י הרבה תודה והצלחה בהמשך.

אמנון זלינגר מחליף את ז'וז'י בניהול מערכת הרווחה ומרחיב את עיסוקו בתחום.

לאמנון איחולי הצלחה חמים ובריאות לכולנו.

 

 

 

 

 

                למשה דומב

               במלאות לו 90

 איחולי בריאות טובה, אריכות ימים ונחת.

 

אם נרצה נוכל לבצע

במבנה ההיסטורי, ששימש אכסניה

למטרות שונות,כמו חדר קריאה ומועדון,

שלוחה של המוזיאון ביתן לאומנות

ולאחרונה משרד ומחסן של ענף התיירות.

במבנה היסטורי זה שיתחבר לצריפונים,

וובלים וברצף חוויתי לכלים חקלאיים

ואביזרים של פעם.

ובכן, כן, למבנה זה יועברו שארית הפליטה

של החומה והמגדל יחד עם שני פסליו

המפורסמים של נחקה.

בזאת נעשה חסד לעצמנו ולהיסטוריה

של הישוב הזה לדורות.

האתר יכלול את השחזור של השחזור

חומה ומגדל, על מוצגיו החלקיים שנשתמרו.

הפתיחה תהיה מלווה ברגשי תודה ליוזמים,

למבצעים וכן לענף התיירות שנאות לפנות

את המקום ההיסטורי הזה ולעבור למבנה אחר,

לטובת שמירה ותצוגה של ערכים היסטוריים,

שליוו את האבות המייסדים והפכו

לנחלת הדורות שבאו אחריהם.

האתר- צריף הראשונים וביתן לאמנות

יפתח למבקרים חברים ואורחים,

משפחות ונכדים ונינים,

חניכים ומחנכים בשעות שיפורסמו

על לוח המודעות.

                   אכן, אם נרצה אין זו אגדה...........

 

בתודה

משה סעידי

סתם אזרח.

 

 

לאיציק ושושקה

וכל המשפחה

תנחומים

במות האם שמסי בניכר

חסר רכיב