קיבוץ כפר מנחם
חסר רכיב

ההיסטוריה שלנו

26/12/2016

מפי נירה שויאר- הילדה הראשונה לקיבוץ כפר מנחם:

הילדים הראשונים של קיבוץ "אמריקה-כרית"(שמו הראשון של הקיבוץ) נולדו במושבה הדר, שם ישב הקיבוץ לפני עלות לאדמת כפר מנחם.
בהדר נולדו 26 ילדים.
ארבעת הבתים הראשונים שנבנו בכפר מנחם, היו מרפאה ושלושה בתי ילדים.
בית הילדים הראשון הוא המועדון של היום. בית הילדים השני הוא הגן שמדרום למועדון, והשלישי בית הדר.
בתקופה מסוימת שימשה העמדה של צבילי כחדר אוכל.
הכיתה של קבוצת "סלע", קבוצת הילדים הראשונה, הייתה בבית בו נמצאות כיום המספרה והקוסמטיקה.
בבית זה לא היו מקלחת ובית כסא, הילדים התקלחו במקלחת הציבורית, והשתמשו בבתי השימוש שהיו בכמה מקומות בקיבוץ, בית הכיסא, היה מבנה עץ עם מחיצות שלא הגיעו עד לתקרה...,בור גדול המכוסה לוח עם פתחים, מדי יום היו מפזרים סיד על ה"תוצרת" הטריה, נייר טואלט לא היה, אבל ..היו עיתונים.
הילדים של אז בילו הרבה שעות ביחד, גם בשעות ה"הקמה"- 16:00-19:00, שעות שנועדו לבילוי בחדרי ההורים. בשבע בערב חזרו הילדים לבתי הילדים ל"השכבה", ארוחת ערב ושינה.
מאותה התקופה זכור במיוחד משחק ה"כפר", שנמשך כמה שנים.......ושכל ילדי הקיבוץ השתתפו בו.


חמשת הילדים הראשונים של הקיבוץ:
נחום, אורי, דליה, עמירה, נירה ומיפה הגננת הראשונה.


ואחר כך קצת התרחבנו:


כיתה שנייה:כיתת אורן
וכיתה שלישית:כיתת עופר


מספר הילדים הלך וגדל. החינוך עמד תמיד בראש סולם החשיבות בקיבוץ.
נבנו עוד בתים בגבעת- הילדים, עוד בתי כיתות והוקם גן השעשועים.
בכפר מנחם הוקמה מערכת חינוך לתפארת.
הילדים גדלו במחלקות – שישיות. לכל שישייה-קבוצה של שישה ילדים, הייתה מטפלת שעבדה איתם במשך היום ובהשכבה (כשחזרו לארוחת ערב ושינה מההורים), ומקימה (לרב נערה), שהייתה איתם בהקמה.
הפעוטונים היו מחולקים לשני אגפים. בכל אגף הייתה שישייה.לקראת הגן היו פותחים את המחיצה ושתי השישיות הפכו לקבוצה אחת.
יותר מאוחר, ארבע שישיות עברו לבית יותר גדול – לגן. מהגן עברו לכיתה.
בכיתה היו חדרי שינה, כיתת לימוד, חדר אוכל, בית כיסא ומקלחת משותפת לבנים ובנות, שהמשיכו להתקלח ביחד עד סוף כיתות היסוד.
את האוכל הביאו בשלישיות, ממטבח הילדים, שהיה צמוד למטבח הגדול.
כולם לבשו את אותם הבגדים שחולקו בתאים (לא תמיד לפי המידה המתאימה...)
בבוקר לבשו בגדי בוקר, אחרי המקלחת בצהריים: גופיות ותחתונים לבנים, לאחר המקלחת נכנסו למיטות למנוחת צהריים והמטפלות היו אומרות:"תסתובבו לקיר ותישנו".
בהקמה לבשו בגדי שבת, והלכו לחדרי ההורים עד שבע או שמונה בערב, כאשר חזרו להשכבה.
הילדים ישנו לבד בבתי הילדים. בבית התינוקות ישבה השומרת ולידה ה"שמרטף" – מערכת קשר לכל בתי הילדים, דרכה ניתן היה לשמוע את מה שהתרחש בהם.
כאשר, ילד בכה או קרא "שומרת", בקע מהקיר קול "מרגיע" והיא הייתה ניגשת להרגיעו.
השומרות התחלפו מדי שבוע, והילדים לא תמיד הכירו את השומרת.
כל שומרת נהגה עם הילדים לפי ה"שיטות" שלה.
הן לא יכלו תמיד, לעקוב אחר הילדים שפחדו וברחו בלילה לחדרי ההורים.
דבר אחד ברור ללא ספק, כל מה שעשו בראשית לגבי הילדים היה מתוך כוונות טובות, מאכפתיות ודאגה רבה, והעיקר באהבה גדולה.
על מה שהיה אז ומה השתנה עד היום ניתן לכתוב ספר שוודאי יהיה עבה ומעניין!!


אמבטיית שמש.

חסר רכיב