ילדים שמחבקים אותם או שיושבים בחיק הוריהם, יזהו תמיד קריאה עם תחושת-הגוף ועם הריח של ההורים.
זה מה שיהפוך אותם לקוראי-ספרים.
הבושם וקשר-החושים ההוא,הוא לכל החיים.
הרי אנחנו, בסך-הכל,בעלי-חיים.
ואתה רואה שגורי-כלבים זקוקים לליקוק כדי לשרוד.
אז הקריאה הופכת לליקוק. כשאתה לא רק שומע סיפור טוב, אלא נלחץ אל האדם החשוב לך ביותר בעולם - נקשר בינך לבין הספר קשר בל-יינתק.
אם יש עצה שאני יכול לתת להורה,אומר רק זאת: אם אתה מחפש דרך להתקרב אל ילדך, אין דרך טובה יותר מאשר לחבק אותו ולקרוא באוזניו מתוך ספר.
|
כתב מוריס סנדק (-1928), סופר ומאייר לילדים, אמריקני, יהודי, יליד ברוקלין.
אייר כמאה ספרי ילדים, שמהם כתב כשלושים.
ספריו הידועים ביותר:"ארץ יצורי הפרא", "היגלטי פיגלטי פופ!" ועוד...
|
|
|
חזרה לדף הבית
|