זליג הליבני
זליג הלבני-לוונקרון
זליג
נולד ב- 22במרץ 1919 בפרובוז'נה שבמזרח גליציה, לאבא ישראל יהודה לוונקרון ולאמא
חנה לבית רוזנצוויג מבודזנוב. אביו נפטר שזליג היה בן חצי שנה ואמו נישאה בשנית
למשה, שהיה לזליג כאב. ההורים התפרנסו ממסחר סיטונאי בסיגריות, טבק ומשקאות אלכוהוליים.
בביתם שררה רווחה והאם, שהייתה אישה מיוחדת, חכמה ונבונה, חינכה אותו ונפשו נקשרה
בנפשה.
זליג למד בבית ספר רגיל והצטיין בלימודיו. אחר הצהריים למד בחדר. בתקופת
התיכון למד עם מורה פרטי שהכין אותו לבגרות.
בגיל
12 הצטרף זליג לתנועת "בני עקיבא" אך לא מצא בה את מקומו ועבר לתנועת
"השומר הצעיר" שם שמע על הקיבוץ ומייד התלהב מהרעיון.
ב-1939,
בהיותו בן 20 עלה זליג ארצה בעלייה ב'. זליג התרגש מאוד מהנסיעה ארצה כי רצה מאוד
לחיות בקיבוץ. הוא שמח שלא יצטרך להתגייס לצבא הפולני. הפרידה מהבית לא הייתה קלה.
הוא לא זכה יותר לראות את בני משפחתו, כי כולם נרצחו באכזריות על ידי הצורר
הנאצי.
בארץ עבר
תחנות אחדות עד שהגיע לקיבוץ עין המפרץ. הגרעין שלו, "אלגביש" התאחד עם
גרעין אחר ויחד נהיו לקיבוץ עצמאי ברעננה. שם התחיל זליג את פעילותו הציבורית
והפוליטית, כחבר מועצת הפועלים. בעקבות החלטת הקיבוץ הארצי הצטרפו חברי קיבוצו
לגרעין "כרית" בכפר מנחם וביחד, כדבריו, העלו את כפר מנחם על המפה והפכו
אותו לקיבוץ פורח ומשגשג.
זליג
נהייה לפלח. הוא אהב את עבודת האדמה, לנהוג בטרקטור, לחרוש, לזרוע ולקצור ונבחר לרכז
את הפלחה בכפר מנחם. במקביל הוא מילא תפקידים חברתיים שונים כמו סדרן עבודה ומזכיר
קיבוץ. תפקיד זה מילא שלוש פעמים. מלבד מילוי תפקידים מרכזיים בקיבוץ לא נפקד
מקומו גם בצד התרבותי: כולנו זוכרים איך ניהל את ליל הסדר הקיבוצי ואת שירתו בערב
החג ובאירועים נוספים. לא נשכח גם כי זליג היה מודד הגשם של כפר מנחם והתמיד בכך
שנים רבות. בערוב ימיו העביר תפקיד זה לבתו, יהודית. באמצע שנות ה-60 נבחר זליג להיות המנהל
האדמיניסטרטיבי של המוסד החינוכי "צפית" ועזר להביאו למעמד של אחד מבתי
הספר הטובים בקיבוץ הארצי. הוא שקד כל העת להרחיב את ביה"ס על ידי צירופם של
קיבוצים נוספים. זליג המשיך להתעניין בפוליטיקה, עסק בהדרכת קיבוצים צעירים והיה
פעיל במפלגה. הוא אף כיהן כמזכיר סניף מפ"ם בירושלים. לאחר מכן נבחר לתפקיד
חייו – ראש המועצה האיזורית
"יואב", תפקיד אותו מילא 16 שנים. בתפקידו זה פעל זליג לפיתוח
המועצה בכל התחומים: תרבות, חינוך, רווחה, בנייה ותשתיות. הוא זכה לציון מיוחד על
ניהול תקין. עם פרישתו שימש זמן מה כיו"ר הועדה המרחבית לתכנון ולבנייה.
זליג היה נשוי לדינה אשתו במשך 60 שנה, עד שנפטרה בשנת 2000. עמה הקים משפחה גדולה – ארבע בנות, עמירה, חגית, יהודית וליאורה וזכה לראות חתנים, נכדים ונינים אותם אהב מאוד. תקצר היריעה מלסכם את פעילותו הענפה במשך תשעים שנות חייו. זליג אהב את החיים ואהב את הבריות. הוא היה קפדן, סקרן והתעניין בכל הסובב אותו. היו לו חוש הומור ולשון חדה, עוקצנית לעיתים. הוא היה מלא שמחת חיים. זליג, ימתקו לך רגבי כפר מנחם שכה אהבת. יהי זכרך ברוך.