חסר רכיב

צילה ברגר

צילה ברגר
תאריך לידה:
תאריך פטירה:

 

 

 



צילה הגיעה ארצה בשנת 1943 ,זמן מלחה"ע השנייה. היא הגיעה יחד עם ילדי טהרן, בהם טיפלה במהלך הנסיעה והמשיכה לטפל בהם גם בארץ.  לימים נהייתה עובדת סוציאלית, ונהנתה מאד מהנתינה והעזרה לאנשים.

במקביל הייתה חברת מפ"ם נלהבת וסוציאליסטית בכל נימי נפשה, וכך מסיבות אידיאולוגיות גם הגיעה לקיבוצנו.

בראשית דרכה בקבוץ עבדה במטבח ובשירותים, כשהיא מקפידה על חזותה ועל טעמה האסטתי, ולמרות תנאי העבודה הקשים,  לא נטתה להילחץ וליפול ברוחה ושמרה על חירותה הנפשית ועל רוח טובה ביחסי הצוות בכל מקום בו עבדה.

החיידק הפוליטי המשיך לקנן בה והיא יצאה לפעילות במפ"ם בכל רחבי הדרום. בפעילותה שלבה את ניסיונה כעובדת סוציאלית ואת הדחף האידאולוגי החזק שפיעם בה. במיוחד היה חשוב לה לטפח נשים ואמהות משכבות מצוקה ולהעצים אותן. היא גייסה לצדה עוזרות  וציוד  מכל קיבוצי הדרום.

במלחמת יום הכיפורים שכלה את עמוס בנה. זו הייתה מכה קשה מנשוא והיא נשאה את זכרו עד ימיה האחרונים.

למרות יגונה העמוק חזרה צילה לפעילות פוליטית,  היא אהבה את החיים נאחזה בהם בכח ולא ויתרה.

בשנת 1981 נפטר אליהו וצילה נותרה לבדה. הבדידות הייתה קשה לה אך היא ריכזה סביבה חוג מכרים רחב ואירחה אותם בביתה לעיתים קרובות.  קשר אינטנסיבי ועמוק היה לה גם עם בני משפחתה המורחבת ..

קשר מיוחד היה לה עם בנה,איציק. היא   היתה גאה מאוד בהישגיו המקצועיים כרופא  והעריכה אותו כאדם וכחבר שהיה לה לבר שיח. היא שמרה איתו ועם משפחתו על קשר אמיץ ורצוף והייתה מאושרת וגאה בנכדיה.

צילה הקפידה מאוד על ההנצחה של עמוס. שנים רבות עלתה לימי זיכרון במקום נפילתו בגולן,  שמרה על קשר עם חברים ששרתו איתו בצבא, עם חבריו לקבוצה בכפר מנחם וקיימה בביתה אזכרות שנתיות בהן נכחה משפחתה המורחבת וחבריו של עמוס.

כאשר לא יכלה לשאת יותר את בדידותה וגם בריאותה התדרדרה, עברה לבית הדר בו התגוררה כעשור.  כאן יצרה לעצמה פינה משלה, חדרה היה מעוטר בתמונות ובמזכרות רבות שליוו אותה עד יומה האחרון, כשלתמונתו הגדולה של עמוס הייתה נוכחות מיוחדת.

בבית הדר כשכבר נחלש גופה  נתנה לעצמה סוף סוף לנוח ולהיות מטופלת נטו.

המטפלות אהבו אותה והיא אהבה אותן ונקשרו ביניהן יחסים מיוחדים.

צילה נולדה ב- 20.4.1920 ונפטרה ב-  27.7.2011

יהי זכרה ברוך.  

 

 

 


חסר רכיב