חסר רכיב

רוזי שינדלר

רוזי שינדלר
-
1912 - 2016

 

 



רוזי שינדלר – 1912 - 2016

רוזי נולדה בוינה שבאוסטריה בשנת 1912 למשפחה לא יהודיה מהמעמד הבינוני.

אביה נהרג במהלך מלחמת העולם הראשונה, בהיותה בת שלוש בלבד.

אמה של רוזי נותרה לבדה עם 3 ילדים קטנים, ללא מקור פרנסה, והמשפחה חיה בדוחק.

לאחר סיום המלחמה המצב הכלכלי בוינה היה קשה ביותר והמשפחה סבלה מרעב.

קרן בינלאומית פילנטרופית אירגנה משלוחי ילדים ורוזי, אחותה ואחיה נשלחו למשפחות אומנה בהולנד, עד שהמצב באוסטריה ישתפר.

רוזי נשארה בהולנד במשך 3 שנים והמשיכה לשמור על קשר עם משפחת האומנה במשך כל חייה.

לאחר חזרתה לוינה רוזי לא זכרה לדבר בגרמנית, אך השפה חזרה אליה והיא חזרה לבית הספר. אולם, חינוך חינם היה רק עד כיתה ח', ורוזי יצאה לעבודה כמוכרת בחנות ללבני נשים.

בגיל 19 התחתנה בנישואי בוסר כדי לצאת מהבית ומרשות אביה החורג שהיה אלכוהוליסט. לאחר 3 שנים נשואין אלה הסתיימו.

בהיותה מחוסרת עבודה רוזי פנתה ללימודי חינם ב"אקדמיה העממית" בוינה ובחרה לקחת קורס ללימודי אנגלית. שם התאהבה במורה שלה, הנס שינדלר, ולאחר כמה שנים התחתנה איתו.

באותן שנים, גם רוזי וגם הנס היו פעילים בתנועה הסוציאל-דמוקראטית ופעלו במחתרת נגד המפלגה הנאצית העולה. בהיותם רדופים ע"י הנאצים ותחת סכנת מעצר וגרוע מזה, שניהם – כל אחד בדרכו ובחשאי – ברחו לאנגליה,שם התאחדו וחיו 9 שנים ושם גם נולד בנם מיכאל.

הנס עבד ב-BBC  כמאזין ומתרגם שידורים מגרמניה הנאצית, ורוזי עבדה בעבודות מגוונות.

בתום מלחמת העולם השניה, בהיותם אזרחים אוסטרים, הוכרזו כזרים עויינים ולא רצויים וב-1946 נאלצו לעזוב את אנגליה שאהבו כל כך ולחזור לוינה ההרוסה.

כעבור חצי שנה נולדה ביתם סוזי, החיים חזרו למסלולם ושניהם מצאו עבודה ופרנסה.

ב-1967 מיכאל גילה התעניינות גדולה במלחמת ששת הימים ובסופה הגיע לישראל כמתנדב בקיבוץ שמיר. כך התחיל פרק חדש בחיי המשפחה. בקורס ללימודי עברית מיכאל פגש את ז'וז'י ודרכה בא לכפר מנחם. כמעט מיד החליט לעלות לארץ ולבנות כאן את משפחתם.

בהשראת מיכאל גם סוזי הגיעה לארץ, ישירות לכפר מנחם. במשך השנים נולדו הנכדים.

הנס נפטר בוינה ובשנת 1984 רוזי עברה גם היא להתגורר בקיבוץ. היא נקלטה היטב כהורה ועבדה משך שנים רבות ככל החברים. כאשר מיכאל חלה במחלה קשה רוזי תרמה לו אחד מכליותיה, בהיותה בת 80.

גם לאחר מותו של בנה מיכאל, רוזי בחרה בחיים, התאוששה ובילתה עוד שנים ארוכות וטובות בחיק משפחתה האוהבת: בת, כלה, 5 נכדים ו-9 נינים.

רוזי נפטרה בשנתה ה-104, והייתה צלולה ואופטימית כמעט עד הסוף.

יהיה זכרה ברוך.




חסר רכיב