חסר רכיב

רגינה דומב

רגינה דומב
תאריך לידה:
תאריך פטירה:

 

 

 



רגינה דומב - 15.04.1922  -21.08.2012

 

רגינה נולדה בעיר לודג' שבפולין, בת בכורה לשרה ואהרון שומריי. אביה עסק בחייטות ואמה עזרה בעסקי המשפחה. שלושת ילדי המשפחה קיבלו השכלה מודרנית ורגינה כמעט סיימה תיכון עת פרצה המלחמה.

 

בגיל 14 הצטרפה רגינה לשומר הצעיר וקשרה את עתידה עם התנועה. חצי שנה לפני שפלשו הגרמנים לפולין הצטרפה רגינה להכשרה של קיבוץ מנוף. עם פרוץ המלחמה ב-1939 ופיזור ההכשרה חזרה לביתה להפרד מהוריה. לפני שיצאה לנדודים מזרחה לליטא עם התנועה, אחיה ישראל שהיה בן 14, ביקש להצטרף אליה, אך ההורים התנגדו וגם היא פחדה שלא תוכל לדאוג לו, שהרי הייתה נערה בת 17 שהלכה אל הבלתי ידוע. על כך היא הצטערה עד יומה האחרון. כל משפחתה הענפה של רגינה נספתה בשואה.

 

אחרי שליטא נכבשה על ידי הגרמנים יצאו כמה מחברי התנועה, ביניהם גם רגינה ומשה בעלה, לנדודים רבי תלאות ומצאו מקלט בסופו של דבר בקולחוז במעמקי רוסיה. משה ושאר הבחורים התגייסו לצבא האדום ורגינה נשארה עם ארבע חברות בקולחוז. רגינה הייתה בחורה נמרצת וחזקה, בעלת אינטליגנציה רגשית גבוהה, כיוון שלמדה רוסית מהר וידעה עוד ארבע שפות, קיבלה עבודה כדוורית בקולחוז.במסגרת תפקידה צעדה יום יום כעשרים ק"מ וחילקה את הדואר לאנשי הקולחוז איתם בנתה קשרי ידידות, וכך תמורת מכתב מהחזית היא קיבלה מאנשי המחוז תוצרת חקלאית והייתה למעשה זאת שפרנסה את החבורה עד תום המלחמה.

 

ב - 1944 נולדה אינה, הבת הבכורה של משה ורגינה. עם תום המלחמה חזר משה לקולחוז והמשפחה החלה את נדודיה דרך אירופה החרבה, לישראל. ב - 1946 , בדרכם לישראל, עברו בגרמניה ושם נולדה בתם השנייה, אמה. התינוקת שנולדה בחודש השביעי נזקקה למנות דם על מנת לשרוד. המצרך הזה היה יקר ערך באותו זמן, אך רגינה בנחישותה הצליחה להשיגו ולהציל את חייה של אמה.

 

רגינה ומשה הגיעו לארץ ישראל לקיבוץ עין שמר ב - 1948 ממש בראשית מלחמת העצמאות. ב - 1949 הצטרפו לחבריהם מגדוד מנוף בקבוץ כפר מנחם. מאז בואה ובמשך 63 שנה הייתה רגינה חברת קיבוץ פעילה, ערנית, והייתה חברה בועדות שונות. יכולתה ליצור יחסי אנוש הקנו לה חברים רבים מכל קשת הגילים וביתה היה פתוח והומה. רגינה עבדה בחינוך בתור מטפלת והילדים אהבוה מאוד. היא הייתה ממקימי ענף הלול המפואר ועבדה שם שנים רבות. לאחר מכן הייתה ממקימי מפעל הקרמיקה, שם יכלה ליהנות מקישוריה האומנותיים.

 

יחד עם משה בנתה משפחה לתפארת, כאשר ב - 1957 נולדה שרהלה הבת השלישית. ארבעה נכדים וחמשה נינים הצטרפו למשפחה במשך השנים. רגינה היתה סבתא מסורה ואהובה, נכדיה ונינה הרבו לבקר את בית הסבים, לשהות במחיצתם, להשתולל עם סבא וליהנות מדברי המאפה של סבתא רגינה.

 

הלכה לעולמה אישה אמיצה, אנושית ואוהבת. נוחי על משכבך בשלום.

 


חסר רכיב