מנחם גלינה
מנחם גלינה נולד ב 20/8/1932 בעיירה פולבובה שליד פולטוסק בפולין. בפרוץ מלחמת העולם השנייה הלכה המשפחה לרוסיה, ויחד עם היהודים שלא רצו לקבל אזרחות רוסית, הם גורו לתופת בסיביר. שם גרו בתת תנאים במינוס 40 מעלות. לאחר שמונה חודשים של סבל ורעב הרשו להם לעבור וטשקנט. אוכל לא היה והם נאלצו להסתפק בתפ"א וקליפות תפ"א אדמה שגנבו בשדות. בטשקנט נפטרה אימו ממחלת הטיפוס בעת ששכבה לידו.
בשנת 1941 בעקבות הסכם
רוסיה פולניה הם חצו את הים הכספי לקולחוי שבפרס, ומשם במשאיות של הצבא האמריקאי לטהרן
שבפרס. ליד טהרן הקים הצבא הבריטי מחנה גדול של אוהלים, שבו הם חיו עם כל הקינים והגרדת.
הילדים האלו נקראו "ילדי טהרן". בינואר 1943 הם הפליגו לקראצ'י בהודו ומשם
מנחם ואחיו (האחות החולה והדודה נשארו בבי"ח), המשיכו עם כולם באוניה לתעלת סואץ
ומסואץ ברכבת לרחובות ועתלית.
מפאת גילו הצעיר, מנחם נלקח לבית צעירות מזרחי בירושלים. הילדים התמרדו נגד
הדת ועברו לשומר הצעיר, וחולקו לקיבוצים של השומר הצעיר. מנחם הגיע לקיבוץ בית אלפא
ושם אומץ ע"י משפחת קפלן הנפלאה. (הקליטה עם ילדי הקיבוץ הייתה כמובן קשה ביותר).
בזמן מלחמת העצמאות מנחם השתתף בתור קשר שרץ בתעלות בקיבוץ. את שרותו הצבאי העביר במודיעין
של חיל השריון. בסוף שנות החמישים מנחם ניהל את העבודה בשדות הפלחה של קיבוץ בית אלפא
שהיו ליד קיבוץ בית קמה וכפר מנחם.כך הכרנו. הקמנו משפחה לתפארת ונולדו לנו 4 ילדים
מקסימים. את צעדיו הראשונים כחבר קיבוץ עשה בפלחה. בשנות ה 60 הראשונות, מנחם עבד בפלחה
ובשבתות של קטיף הכותנה, היה מתנדב לקטיף. את כל גיוסי הכותנה (העישוב) הוא לא החמיץ.
עד כדי כך היה מוסרי. במחצית השנייה של שנות ה 60 הוא היה מרכז הפלחה. לאחר ריכוז הפלחה,
מנחם היה מסיע כל בוקר כמה ילדים לקיבוץ נחשון,כשברקע יורים ממשטרת לטרון.
בשנות ה 80 מנחם היה פעמיים מרכז הקניות. אח"כ משווק הקרמיקה.בין העבודות מנחם היה גם סדרן עבודה וסדרן רכב. בכל מקום אליו נסע בארץ ובחו"ל, מנחם תמיד אמר: "בקיבוץ הכי טוב".
בהגיעו לפנסיה, היה נהג מסייע לנסיעות בריאות ואחראי על חלוקת הדלק. את כל עבודותיו עשה מנחם ללא כל התחשבנות. נולדו לנו 8 נכדים אהובים ומקסימים.
במלאות למנחם 69, הוא
עבר ניתוח קשה בגב, ומאז הבריאות שלו התחילה
להידרדר פיזית ונפשית. בינואר 2010 מנחם נכנס לבית הדר לטיפולם המסור של העובדים.
ב-4 באוקטובר 2010 נפטר מנחם ושום עיין לא נשארה יבשה. את גופתו טרם לפקולטה המדע ללימודי הרפואה לפני הקבורה בקיבוץ.
יהי זכרו ברוך.