חסר רכיב

אלקה מהרשק

אלקה מהרשק
-
-

 

 




קטנה  היא ארצנו                                                                                                                    

אך מה רב בה השכול והיתמות                                                                                                  

וקוצר המוות בלי רחמים...


זהו קטע  משיר שכתבה אלקה לזכר שבעת ילדי כפר מנחם שניספו בתאונת הדרכים הקטלנית, ביניהם בתה הבכורה תמר.

אלקה נולדה בעיירה סופוצקין לדוד ותמר ג'יזיס, רביעית מבין ששת ילדי המשפחה. בגיל שש התייתמה מאביה, שנרצח בידי פורעים אנטישמיים. האם המשיכה להפעיל את בית החרושת לנקניקים (שניהל האב קודם לכן) והמשפחה לא ידעה מחסור. הילדים קיבלו חינוך והשכלה כיאה למשפחה יהודית-ציונית-מסורתית. בגיל 10  הצטרפה אלקה לקן השומר הצעיר. כשבגרה עשתה שנתיים בקיבוץ הכשרה בסלונים, שם למדה את מקצוע התפירה ובו עסקה כל חייה. היא תפרה וילונות, מצעים, חזיות וכל בגד שדרש ידיים מיומנות.

אלקה עלתה ארצה לפני פרוץ מלחמת העולם, בדרך בלתי לגלית והצטרפה לחבריה בקיבוץ "אמריקה-כרית" שבהדר, מקום מושבו של הקיבוץ לפני העלייה להתיישבות.

אלקה גם משכה בעט סופרים. כתיבתה מצטיינת ברגישות מיוחדת לטבע ולנוף, לצבע הפרחים ולשקיעות השמש הזוהרות. בעלוני הקיבוץ ביטאה את רגשותיה, במיוחד התפעלה מנוף כפר מנח וסביבתו.

אסון קשה פקד את משפחת מהרשק: בתם תמר נהרגה בתאונה, בה מצאו את מותם שבעה  מילדי הקיבוץ, בעת שנסעו למחנה קיץ במכמורת. מכאן ואילך הפכו חייה לחיי יגון ואבל והיא לא מצאה נוחם עד יומה האחרון. בספר הזכרון שכתבה "עלי תמר" הביעה אלקה את רחשי לבה ושוועת נפשה.

לאלקה היו שתי תקופות חיים: לפני האסון-מלאה חדווה ושמחה ואחרי האסון-יגון ועצב.

אלקה נפטרה אחרי מחלה קשה וחרשות במשך שנים.

                     


חסר רכיב