חסר רכיב

שלמה גסטפרוינד 8.5.1920 – 16.4.2014

שלמה גסטפרוינד  8.5.1920 – 16.4.2014
-
8.5.1920 - 16.4.2014
שלמה נולד להוריו משה וחנה, בכפר מיכאלוביצה שליד קרקוב, בפולין. היו לו שתי אחיות ושני אחים. הבית היה מסורתי-דתי. שלמה למד בבית ספר פולני לבנים ובנוסף ב"חדר", תלמוד תורה. מצבה הכלכלי של המשפחה היה קשה ושלמה נאלץ לצאת לעבודה ולעזור בפרנסת המשפחה. הוא הצטרף לתנועת הנוער "עקיבא", ולאחר מכן ל"השומר הצעיר" שם גיבש דעות שמאלניות, אך המטרה העיקרית הייתה עלייה לארץ. עם פרוץ המלחמה עבר שלמה תלאות מרובות. הוא נדד עם חבריו מקרקוב ללבוב. במסע זה עבר מאות קילומטרים ברגל, רבים מחבריו נהרגו בהפצצות הגרמנים והמסע לווה בעבודות כפייה עבור הגרמנים. לאחר זמן חוזר שלמה אל לעירו ולמשפחתו אך מחליט לעזוב שנית לכיוון לבוב. גם הפעם מלווה המסע תלאות רבות, רדיפות על ידי הגרמנים והצלה על ידי הצבא הרוסי. לבסוף הוא מגיע ללבוב ופוגש שם את אחיו, שנעלם זמן רב קודם לכן. מסעותיו נמשכו, מדי פעם מצא עבודה במפעלים ובמכרות פחם. בתקופה זו היה שלמה רחוק מהמלחמה המשתוללת באירופה. הוא עובר לעיר סטלינו שם עסק בחפירת ביצורים, כהגנה על העיר. הוא ממשיך בנדודיו ובשנת 1941 מגיע לסטלינגרד. משם הוא ממשיך לאוזבקיסטן ועובד בעבודות קשות בקולחוזים. התקופה קשה והוא סובל מעוני ורעב. אחיו, שלא יכול היה לעמוד בקשיים, נפטר באותה תקופה. לאחר מסעות רבים ועם סיום המלחמה הוא חוזר לעירו קרקוב, שם הוא עוסק באירגון נוער מפליטי השואה וצירופם לתנועות החלוציות. באותה עת הוא שומע לראשונה על זוועות השמדת היהודים וגם על כך, שכל משפחתו הקרובה הושמדה במחנה בלזיץ. לאחר שנתיים אינטנסיביות של עבודה כפרוון ופעילות בקיבוץ הכשרה הוא מגיע, שוב לאחר מסע מלא הרפתקאות, לשראל לגבעת אולגה. זמן קצר לאחר מכן הוא מגויס לצבא ונלחם באזור ירושלים. לאחר השיחרור הוא עובר ליפו, שם היו לו חברים. את יולה, אשתו לעתיד הוא פוגש במועדון מפ"ם”ם", בתל בתל אביב. הם נישאים וביולי 1951 הם עוברים לכפר מנחם, קיבוצה של יולה. בקיבוץ עבד שלמה בעבודות שונות עד שהשתלב כעובד מהמניין בגידולי שדה ולאחר שנים רבות עבר למפעל המתכת.
כהגדרתו, הוא היה חבר מהשורה, פעיל בועדות השונות, שאת חלקן אף ריכז. הוא לא היה משועי הקיבוץ אך היה מאותם חברים שבלעדיהם אי אפשר לקיים קיבוץ. לזוג נולדו שני ילדים, דנה ואילן ובהמשך שבע נכדות.
בשנת 2000 נפטרה יולה, אשתו, אחרי מחלה קשה. בימיו האחרונים שהה בבית הדר ושם גם נפטר. משפחתו המתרחבת הביאה לו אושר רב.
יהי זכרו ברוך.
חסר רכיב